חוק איסור צריכת זנות

חוק איסור צריכת זנות נחקק ב-31.12.2018, נכנס לתוקף ב-10.7.2020 ואכיפתו החלה בינואר 2021.

החוק קובע כי צריכת זנות היא עבירה מנהלית ועל צרכן הזנות שנתפס יושת קנס של 2,000 שקלים לצרכני הזנות, ובמקרה של עבירה חוזרת, 4,000 שקלים.

במקרים חריגים או בעבירות חוזרות ונישנות ניתן יהיה להגיש כתב אישום ומי שיורשע צפוי לקנס של למעלה מ-70,000 ₪.

בנוסף, נקבעה חזקה בחוק לפיה כל מי שנוכח בבית בושת הוא צרכן זנות. כלומר, אם אדם נוכח במקום המיועד לצריכת זנות ולטענתו אינו נמצא שם בכדי לצרוך זנות, חובת ההוכחה מוטלת עליו.

 

החוק מאפשר לצרכני הזנות להחליף את תשלום הקנס בסדנא פסיכולוגית חינוכית שמטרתה שינוי עמדות כלפי צריכת זנות אשר תועבר על ידי שירות המבחן.

החוק מחייב את משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים לדווח אחת לשנה לוועדת החוקה של הכנסת בנוגע ליישום החוק ולשיקום וסיוע לאוכלוסיות בזנות.

החוק הינו הוראת שעה לחמש שנים. החוק ילווה במחקר שעורך מכון ברוקדייל אשר יבחן את יעילותו והשפעתו.

לצורך אכיפת החוק עברו למעלה מ-10,000 שוטרים הכשרה ייעודית על זנות בישראל במטרה לייצר אכיפה רגישה ומותאמת.

החוק הוא חלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות. לצד החוק נקבע בהחלטת הממשלה כי יועברו 90 מיליון שקלים במהלך שלוש שנים לצורך הרחבת מעני השיקום הקיימים והקמת מענים נוספים.

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות קידם את חקיקת החוק למעלה מ-11 שנים, תחילה רק בתמיכתה של ח"כ לשעבר זהבה גלאון. לאחר שחברות כנסת נוספות – שולי מועלם, עליזה לביא, אורית זוארץ ורבות אחרות הצטרפו למאבק ולאחר שגם שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד הודיעה על תמיכתה בחוק – עבר החוק.

עם חקיקת החוק אומץ בישראל המודל הנורדי, אשר אומץ לראשונה בשוודיה בשנת 1999. בשנים האחרונות חוקקו עוד ועוד מדינות את חקיקה שמטילה אחריות פלילית על צרכני הזנות, ביניהן אירלנד (2017), צרפת (2016), צפון אירלנד (2015), קנדה, נורבגיה (2009) ועוד. במדינות בהן אומץ החוק הוכח כי צמצום הביקוש לזנות הוביל לבלימה בהיקף התופעה, לצמצום הסחר בבני אדם ולשינוי משמעותי בעמדות הציבור נגד התופעה.

מדינות בהם חוקק חוק לאיסור צריכת זנות או בשמו השני חוק הפללת הלקוח, מאופיינות בירידה בצריכה הזנות ובזנות המבוססת על סחר בנשים. כך בשוודיה דווח על ירידה משמעותית בזנות הרחוב, ירידה בכמות הצרכנים ובסחר בנשים. בנורבגיה, למשל, דווח על ירידה בצריכת זנות בעיקר על ידי צעירים.

עד לחקיקת החוק מדינת ישראל הטילה אחריות על הניצול הקשה בעולם בזנות רק על מי ששידל, סרסר וסחר בנשים. החוק מביא את האחריות לניצול הקשה גם לפתחו של צרכן הזנות. חוק איסור צריכת זנות מטיל לראשונה את האחריות על הצרכן. בעקבות החוק צרכני הזנות לא יוכלו עוד להתכחש לאחריות שלהם, לחלק שלהם, בניצול הקשה שקיים בעולם הזנות.

נוסח החוק המלא

על חוק איסור צריכת זנות באתר משרד המשפטים

מסמך תקנות לאמצעי החלופי

בקשה להמרת קנס בגין צריכת שירותי זנות באמצעי חלופי